מכון ירושלים - Machon Yerushalayim
Loading
 
 

הרב יוסף בוקסבוים מייסד ומנהל מכון ירושלים

הרב יוסף בוקסבוים מייסד ומנהל מכון ירושלים


נדמה כי לא היה אדם שהשאיר חותם כה עמוק על שדה היצירה התורנית בדור האחרון כמו הרב יוסף בוקסבוים ז"ל, ראש ומייסד "מכון ירושלים", שהשבוע מלאו שלושים יום לפטירתו. לזכותו של הרב בוקסבוים נזקף מפעל אדיר ממדים שהעלה מתהום הנשיה מאות מיצירות המופת התורניות שנכתבו גדולי ישראל במהלך הדורות, והעמדת מפעלי מחקר תורניים רחבי היקף הפזורים ברחבי הארץ ובעולם.

הרב יוסף בוקסבוים נולד בירושלים בשנת תש"ג (1943) להוריו ד"ר מרדכי ורבקה. אביו, ד"ר מרדכי, יליד פאפא שבהונגריה, שהיה שותף למהפכה הסוציאליסטית ההונגרית, ואף מונה מטעם המפלגה לשר בממשלת המהפכה. בשנת 1926 עלה ארצה ופתח משרד עורך דין מצליח במרכז ירושלים. עד מהרה הצטרף לעסקנות הציבורית החרדית, היה לאחד ממנהיגי "אגודת ישראל", ואף שימש בשמה כסגן ראש עיריית ירושלים. אמו, דור שישי בירושלים, היתה אשת חסד מפורסמת והיה לה חלק רב ביסוד ארגון "עזר יולדות" ובית החולים "עזרת נשים". בבית זה של עשייה וחסד גדל הרב בוקסבוים וכאן ספג את שורשי חינוכו המתובלים בעשיה ציבורית ומעשי חסד.

בבחרותו פנה ללמוד בישיבות "קול תורה" ו"חברון", ובזכות כישוריו המיוחדים והתמדתו המופלאה התעלה ונהיה לאחד מטובי הבחורים. בישיבת "קול תורה" פגש הרב בוקסבוים בהגאון הגדול רבי שלמה זלמן אוירבעך זצ"ל שעתיד להיות מורו ורבו לאורך השנים ומי שממנו יקבל הדרכה אישית צמודה בכל מהלך דרכו ובכל פועליו הרבים.

כבר בשחר נעוריו נמשך הרב בוקסבוים אל עולם היצירה והספרות התורנית, ובצמאונו הגדול רכש ידע רב בתחום הביבליוגרפיה, ההיסטוריה ותולדות ישראל. בנוסף לכך, ניחן הרב בוקסבוים בכושר כתיבה ועריכה ייחודיים, סגנון קולח ומרתק, כושר ניתוח והעמקה, והיקף מעורר התפעלות. כבר בבחרותו פירסם בעיתונות ובכתבי העת השונים עשרות רבות של מאמרים על גדולי ישראל ויצרותיהם, מאמרים אשר זכו להדים רבים וגררו בעקבותיהם ביקורות חיוביות ביותר.

דוגמא לחיבתו לעולם הספר ניתן למצוא בכך שבישיבות בהם למד היה הרוח החיה מאחורי ספריות "אוצר הספרים". כך היה כאשר הגיע לישיבת חברון ונוכח כי ספרי הלימוד לא נמצאים בבית המדרש, ניגש מיד לאחראים וביקש לדאוג לכך שיוכנסו ארונות עם ספרים לבית המדרש, כשהוא דואג לגיוס הכסף לטובת העניין, ומנצח על המלאכה.

בשנת תשכ"ז (1967) הקים את ביתו בירושלים יחד עם רעייתו מרת מלכה תחי', לבית פינס משוויץ. הרב בוקסבוים היה אברך צעיר עם כוחות עלומים ומרץ בלתי נדלה, כאשר החל כשנה לאחר חתונתו, לערוך ביחד עם מפענח הגנוזות הגדול רבי משה הרשלר זצ"ל, את הכרך הראשון של "אוצר מפרשי התלמוד". "אוצר מפרשי התלמוד" הוא מפעל מונמנטלי שבו מרוכזת כל הספרות הפרשנית על התלמוד הפזורה באלפי ספרים תחת קורת גג אחת בעריכה תמציתית וייחודית. עם הזמן צירפו אליהם עוד אברכים תלמידי חכמים והרב בוקסבוים החל לגייס כספים לצורך מימון המפעל הגדול.

במקביל החלו לקרום עור וגידים מפעליו האחרים, והוא החל להוציא לאור כתבי יד עתיקים של גדולי ישראל ולההדירם במקצועיות. באותם ימים, כשהוא בשנות העשרים והשלושים לחייו, הוציא הרב בוקסבוים לפועל את כוחות היצירה הגלומים בו וערך בעצמו עשרות ספרים, ביניהם "אוצר מפרשי התלמוד", "שו"ת מהרי"ט צהלון", "שו"ת ר"נ טרייביש", ועוד. בולטים באופן מיוחד המבואות שכתב לספרים שהוציא לאור. כמאה וחמישים פרקי מבוא כתב לספרים שונים, חלק ממבואות אלו הם יצירות ספרותיות העומדות בפני עצמן. במבואות מפורטים ומקצועיים אלו, המשמשים כיום גם חוקרים ואנשי אקדמיה, חושף הרב בוקסבוים, בצורה מרתקת ומעמיקה, טפח אחר טפח מחייהם של הדורות הקודמים, של גאוני הראשונים והאחרונים, ומטעים אותנו מחייהם ומפועלם. יש רבנים רבים מהדורות הקודמים שלא מוכרים כיום, היה נוהג לומר, היו אלו גאונים אדירים בכל קנה מידה, ומסיבות שונות, לעתים מחמת עניותם הרבה, או מחמת הגזירות והגלויות, לא יצאו חיבוריהם לאור, ולכן כמעט ואבד זכרם לעד. כאשר אני עושה פרסום לגאון כזה אני מרגיש שאני "מחיה מתים", היה נוהג לומר. כדוגמא, ניתן לציין את הוצאת כתבי רבי דוד זינצהיים זצ"ל, בעל "יד דוד", גדול חכמי צרפת במאה השמונה עשרה, ומגדולי דורו, אשר כתביו ויצירותיו היו מפוזרים בכל רחבי העולם בספריות שונות פרטיות וציבוריות, ושמו כמעט שקע בתהום הנשיה, עד שבא הרב בוקסבוים וגאל את כתביו. עד היום הוציא "מכון ירושלים", 15 כרכים ממורשתו העצומה. וזו רק דוגמא.

אחד מפועליו הברוכים של הרב בוקסבוים היה החזרת המחקר התורני לידיהם האמונות של תלמידי חכמים שומרי תורה ומצוות. כידוע, רוב רובם של חוקרי כתבי היד ומהדירי הספרים בדור הקודם לא היו נאמנים לרוח ישראל סבא. כמעט כל העבודה במחקר וההדרת כתבי יד עתיקים נעשתה על ידי חוקרים חילוניים, אנשי מדע, שהתעניינו בצדדים טכניים-היסטוריים בלבד, לא העריכו באמת את החיבורים שנכתבו בקדושה וטהרה ע"י גאוני הדורות, לא התעניינו בחיבורים על כל היקפם התורני, וגם כאשר ההדירו את החיבורים עשו את הדבר בדרך ה"משכילית" המבזה את קודשי ישראל, עם הערות מביישות ועלובות. והנה, בעשרות השנים האחרונות חלה מהפכה רבתי בתחום הזה, אט אט התחלפו כל החוקרים האלו באנשים שינקו את משנתם בין כותלי בתי המדרש והישיבות הקדושות. למהפכה חשובה זו אחראי בראש ובראשונה הרב יוסף בוקסבוים ז"ל. עריכתו של הרב בוקסבוים נחשבה כמקצועית ביותר, הן בזיהוי ופענוח מדוקדקים של כתב היד, הן בעריכת הטקסט, בחשיפת כל המקורות, ציון הערות, מקבילות וכדומה. במומחיותו הזו הפך לרבם ומדריכם של עורכי ויוצרי הדור האחרון. למעלה מאלף ספרים ויצירות תורניות נערכו תחת הדרכו וניווטו, עצתו ותושיתו. באלפי ספרים אחרים מובאת הוקרה להרב בוקסבוים על עזרתו באחד מהיבטי הוצאת הספר לאור.

חידוש נוסף שהמציא הרב בוקסבוים בעולם התורני היו ספרי הזכרון המפוארים שהוציא לזכרם של גדולי הדור שהלכו לעולמם. במסגרת זו יצאו לאור כתריסר ספרי זכרון, ביניהם: ספר הזכרון להגר"י אברמסקי, ספר הזכרון להגרי"ב ז'ולטי, ספר הזכרון להגר"ח שמואלביץ, ועוד.

במשך קרוב לארבעים שנה שקד הרב בוקסבוים על עריכתו והוצאתו לאור של הקובץ התורני "מוריה". קובץ זה כבש את מקומו כקובץ החשוב ביותר בתחום המחקר התורני. קבצי "מוריה" מכילים מדורים שונים ומגוונים, כגון מדורי גנוזות בהם רואים אור לראשונה, מחיבוריהם של גדולי ישראל, הראשונים והאחרונים, המתפרסמים מכתבי יד. מכתבים מגדולי ישראל, חידושי תורה מגדולי וגאוני התורה שבדורנו, פרקי עיון ומחקר, ביבליוגרפיה, ועוד. מפעל זה התחיל הרב בוקסבוים בצעירותו כשהוא מתדפק על דלתי גדולי ישראל ומבקש מהם להמציא לידו חידושי תורה שכתבו על מנת לפרסמם בקובץ "מוריה". בין הכותבים הקבועים בקבצי "מוריה" היו רבו ומורו הגאון רבי שלמה זלמן אוירבעך זצ"ל, והגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל.

אחת משאיפותיו הגדולות של הרב בוקסבוים היתה לעזור לאברכים תלמידי חכמים, ולתת להם את הדחיפה להתעלות ע"י הכנסתם לשדה היצירה התורני. הוא עודד אברכים צעירים לכתוב חידושי תורה, וראה בעבודת המחקר התורני מכשיר לקידום היצירה התורנית האישית. גם בקובץ "מוריה" ראה הרב בוקסבוים כלי לקידום הכותבים והעורכים, וסיפור היה באמתחתו. באחד הימים פרסם הרב בוקסבוים באחד מקובצי "מוריה" חידושי תורה של תלמיד חכם צעיר מירושלים. כמה ימים לאחר הפרסום, התקבלה בביתו של הרב בוקסבוים שיחת טלפון. על הקו היתה אשתו של אותו אברך. האשה הודתה לו נרגשות ותיארה את קורת הרוח וההתרגשות שגרם פרסום חידושי התורה לבני הבית, וסיפרה איזה עידוד וחיזוק קיבל מכך הת"ח עצמו. הרב בוקסבוים מספר כי לאחר ששמע את הסיפור, נסע אל הגר"י אברמסקי זצ"ל, וסיפר לו דברים כהוויתן. "הגר"י שמע את הדברים, התעטף בשתיקה כמה דקות, ובעיניים נוצצות מדמעות אמר לי: "אנשים לא יודעים כמה חשוב לתת הערכה וכבוד אמיתי לתלמידי חכמים. לא אחת אני אומר בישיבות הנהלת 'ועד הישיבות' שיש לדאוג לא רק ל"כולל געלט" וכסף לאברכים, אלא להעריך את העמל התורה הגדול, ההקרבה והמסירות שבתוך הבית לתורה. ולפרסם את שמם וד"ת, ולך ר' יוסף אני מוסיף, אתה מתעסק בספרים, ולבי אומר לי שתזכה להוציא ספרים רבים, בכל ענייני פרסום חדו"ת של תלמידי חכמים, ובספיקות העולות, כף המאזנים תמיד צריכה לנטות לפרסם, כי הדבר תורם מאד הן לעידודו הפרטים של הת"ח והן לעידוד משפחתו". ואכן, אחת מתכונותיו הבולטות של הרב בוקסבוים היה הכבוד הגדול שרכש לכל אדם בכלל, ולתלמידי חכמים בפרט.

באלפי קובצי "מוריה" מרוכז חומר עצום של קטעי גנוזות, תשובות ופסקי הלכה ומנהג, דברי הגות ומחשבה. בכדי לאסוף את החומר רב הערך לקבצים מסודרים לפי נושאים הוציא הרב בוקסבוים את קובצי המועדים, בהם נאספו הגנוזות, המאמרים והתשובות, מכל אלפי קבצי "מוריה", על פי סדר המועדים. ששת הכרכים הראשונים שיצאו – בענייני שמיטה, ראש השנה ויום הכיפורים, סוכות, חנוכה ופורים ותעניות, פסח – התקבלו בהוקרה ובאהדה רבה בקרב ציבור הלומדים. לקראת חג הפסח הבעל"ט הופיעו ויצאו שני כרכים נוספים מסדרה זו, ובהם חומר תורני רב ערך בדמות גנוזות מחכמי הראשונים והאחרונים, מאות מאמרים מגדולי הדורות, בענייני חג הפסח, ליל הסדר, וענייני ספירת העומר, וחג השבועות.

אכן, נדמה שאין תחום תורני שבו לא היה הרב בוקסבוים מעורב, במרץ בלתי נדלה, יוזם ופעיל, מארגן ומסדר. ואת כל העבודה הזו ריכז תחת המפעל הגדול שהקים, "מכון ירושלים" ושלוחותיו הרבות בכל רחבי הארץ, מפעל שהניב פירות ספרותיים תורניים בהיקף עצום. "מכון ירושלים" נחשב כיום כגדול מכוני המחקר התורניים ברחבי תבל, עם רשת שלוחות במקומות שונים בארץ, כגון חולון, תל אביב, נתניה ועוד, המקיפות את מיטב כוחות היצירה התורניים. במכון צוות גדול של חוקרים ורבנים המונה כמאה וחמישים איש, התורמים מכשרונותיהם למפעל היצירה.

הרב בוקסבוים היה איש אמונם וסודם של גדולי הדור, ובכל דבר קטן כגדול היה מתייעץ עם דעת תורה. בקשר מיוחד עמד בקשר מיוחד עמד עם רבו הגאון רבי שלמה זלמן אוירבעך שעמד בראש ונשיאות המכון, והיה מתייעץ עמו בכל פרט ופרט. רבי שלמה זלמן מצדו העריך מאד את הרב בוקסבוים, החשיב אותו כבנו, ובכל פעם שהיה צריך להתייעץ בענייני העולם, היה מבקש: "תקראו אלי את ר' יוסף". גם מפעליו של הרב בוקסבוים היו קרובים ללבו של רבי שלמה זלמן, כפי שמעיד בנו הגאון רבי שמואל אוירבעך במכתב שכתב בתחילת השנה הנוכחית להרב בוקסבוים: "יודע אני כמה שהיה ענין 'מכון ירושלים', בלבו ובנפשו של אאמו"ר גאון ישראל מוה"ר שלמה זלמן זלל"ה". כמו כן, עמד הרב בוקסבוים בקשר מתמיד עם הגאון רבי יצחק הוטנר, בעל ה"פחד יצחק", הגר"י אברמסקי והגרי"ב זולטי, ששימשו כנשיאי "מכון ירושלים", תמכו בו וייעצו לו לכל אורך הדרך.

נראה היה לעין כל כי יד ההשגחה מכוונת אותו בכל פעם בעבודתו, ופעם אחר פעם בדרכים מופלאות ובלתי מובנות התגלגלו לידיו כתבי יד נשכחים של גאוני הדורות. כך למשל היה כאשר טס לצרפת למסיבה שהתקיימה בצרפת לרגל הוצאת הספר "יד דוד" לר' דוד זינצהיים זצ"ל, בשעת הטיסה התיידד הרב בוקסבוים עם אדם חילוני שסיפר לו לפי תומו כי אשתו היא נכדה של הגאון רבי אליהו גוטמאכר זצ"ל וכי יש באמתחתו אוצר כתבי יד מהגאון הנ"ל. בעקבות השיחה עמו החליט אותו אדם לתרום את כתבי היד שברשותו ל"מכון ירושלים" ואף השתתף בהוצאת החיבורים החשובים לאור. כזה היה גם סיפור הישרדותם המופלא של כתבי הגאון רבי זלמן סנדר כהנא זצ"ל במרתף ביתו בשכונת שערי חסד, כתבים ששרדו שיטפונות ושאר תחלואי טבע. סיפור דומה אירע כאשר בסייעתא דשמיא מיוחדת התגלגל לידו אוצר הכתבים של רבי שלמה גאנצפריד, בעל ה"קיצור שולחן ערוך". כך בכל פעם התגלגלו לידיו בדרך לא דרך מזוודות של כתבי יד שהגיעו מארצות מצוקה ושרדו בדרכי פלאים. כתבי היד זכו תמיד ליד עדינה ומקצועית שתטפל בהם בכל הדרך הארוכה עד להוצאת חיבורי הגאונים זצ"ל ברוב הידור ופאר לשמחת לב המעיינים וצורבי תלמידי החכמים.

רבים מגדולי הדור הדגישו את זכותו הגדולה שנפלה בחלקו של הרב בוקסבוים לדובב שפתי ישנים. במסיבה שנערכה בתל אביב לרגל הוצאת ספר מנהגי מהר"ש, אחד מתלמידי המהרי"ל, נעמד הגאון רבי חיים קריזווירטה זצ"ל ותיאר בפתאוס אופייני: כאשר מגיע כל אחד מגאוני הדורות לעולם העליון מקימים בשבילו בית מדרש מיוחד ובו הוא מוסר "שיעור כללי". כיצד נקבע מתי ייאמר השיעור? כאן בארץ קובעים זאת. כאשר תלמידיו לומדים ומביאים דברי תורה בשמו, אז שפתותיו דובבות בקבר, ואז קוראים לו למסור את שיעורו בהיכל הגדול והמואר שנבנה לכבודו. בכל פעם שאי מי לומד בספריו ובכתביו, קוראים לו למסור שיעור. בתחילה השיעורים נערכים בתדירות רבה. אך לאט לאט עם השנים נשכח זכרו, והוא נקרא לשיעור לעתים רחוקות. ברבות הדורות נותר היכלו כבוי ושקט לעתים מזומנות, תדירות השיעורים יורדת ולעתים אף מפסיקה. עד שבא הרב בוקסבוים, אמר אז הרב קריזווירטה, ומוציא את ספרו של אותו גאון לאור מחדש ומעלה אותו על שולחן מלכים, מאן מלכי רבנן, והנה בבת אחת חוזרת תורתו להאיר, היכלו שוב מואר ומלא, השיעורים מתחדשים, ולנשמת הצדיק יש נחת רוח גדולה מכך. כל זאת בזכות הרב בוקסבוים, איזו זכות עצומה נפלה בחלקו.

העבודה העצומה הזו מילאה את כל ישותו של הרב בוקסבוים. יום בו יצא לאור עולם ספר חדש, היה בשבילו יום חג. בניו מספרים שהתנהג כאילו זה עתה הכניס את בנו תחת החופה, כשהוא טורח ומספר לכל מי שפוגש אותו על המאורע המשמח, וכך במשך כל השבוע התהלך בהרגשה מרוממת, משל חוגג הוא את שמחת ה"שבע ברכות". כך לדוגמא סיפר הרב בוקסבוים באחד הראיונות עמו, כי פעם גילה בחבילת כתבי יד שקנה כתב יד עתיק בן ארבעים דפים שבראשו השם "מקור חיים". לאחר בדיקה מעמיקה ומדוקדקת הגיע למסקנה כי בידו חיבורו האבוד של בעל ה"חוות יאיר". אותו יום היה יום חג בשבילו, והוא יצא לרחובה של עיר בבגדי שבת. כל כולו היה מסור להפצת תורתם של הגאונים הנשכחים, ולא פלא שלעתים קרובות היה מבקש מאנשים שיברכוהו בברכת "מזל טוב", בכל פעם שאחד ממפעליו עשה פרי וחיבור נוסף יצא לאור.

ראויה לציון יכולתו המדהימה לאחד את כל חלקי היהדות תחת מטרה משותפת להגדיל את כבוד התורה. הרב בוקסבוים עמד בקשר מתמיד עם כל גווני הקשת של היהדות החרדית והדתית. דבר זה בא לידי ביטוי בימי השבעה, כאשר אל ביתו באו לנחם בזה אחר זה מאות אישים רמי מעלה, אדמורי"ם, רבנים ליטאיים, רבנים מעדות המזרח, ראשי ישיבות, אנשי אקדמיה וחוקרים, שופטים, ועוד. כמו כן ניחן בכשרון מיוחד למצוא מסילות ללבבם של אנשים רחוקים מתורה ומצוות, וכשרונו זה עמד לו בהצלחה כשימש בצעירותו כמרצה רהוט ומרתק בבסיסי צה"ל.

קשריו המרובים עם כל גווני היהדות והזרמים השונים תרמו ליכולתו להוציא לפועל מפעלים כה גדולים. כדוגמא נביא כאן סיפור אופייני. כאשר נודע לו מפי כ"ק האדמו"ר ממאקאווע הקודם, שאחד מתושבי קרית אתא (באותם ימים: כפר אתא), אדם חילוני, הוא נכדו של הגאון רבי נחום טרייביטש, גאב"ד ניקלשבורג ומגדולי הדור בתקופת רבי מרדכי בענט, ותחת ידיו כתבים של סבו הגדול. כאשר הגיע אליו בנו של האדמו"ר ממקוא, סירב הלה למסור בידו את הכתבים, בטענה של "למה אתם לא הולכים לצבא". כאשר הודיעו על כך להרב בוקסבוים, נסע אליו בחברת אחד מקרוביו שהיה בכיר בצבא כשהוא לבוש במדיו ובדרגותיו. כשראה אותם האיש הכניס אותם בכבוד לביתו, אז ישב הרב בוקסבוים ובכח דיבורו הרהוט והמרתק תיאר לאותו אדם את גדולתה של העיר ניקלשבורג בתקופת חייו של הגאון רבי נחום טרייביטש, ודיבר על הזכות הגדולה שבהוצאת סבו הגדול. הלה התרגש עד דמעות ומסר בידיהם את כל הכתבים. בעקבות כך נדפס ויצא לאור חיבוריו של הגאון "שו"ת רבי נחום טרייביטש", "שלום ירושלים" – חידושים על הירושלמי.

במסגרת "מכון ירושלים" הקים הרב בוקסבוים מפעלים שונים המחולקים לפי אזורים. כגון "מפעל מורשת יהדות הונגריה", "מפעל חכמי פולין", "מפעל חכמי אשכנז", "אור המזרח" – להוצאת כתבי רבני ספרד וצפון אפריקה, "תורת חכמי ליטא", ועוד. בכל אחד מהמפעלים הללו יצאו לאור עשרות ספרים של מגאוני שכמעט נשכחו. בחכמתו הרבה הפקיד על כל אחד מהפרוייקטים האלו אנשים המומחים בתחום וקרובים אליו מבחינה מוצאם, כך וידא שהעבודה תבוצע על הצד היותר טוב ובצורה מקצועית ביותר. בראש כל מפעל כזה עמדו גדולי תורה שמוצאם מאותו חבל ארץ, לדוגמא כאשר הקים את "מפעל מורשת יהדות הונגריה" עמדו בנשיאותו גאב"ד העדה החרדית הגרי"י וייס זצ"ל, הגר"י גרינוולד גאב"ד פאפא זצ"ל, גאב"ד העדה החרדית הגרי"מ דושינסקי זצ"ל, ויבלח"א גאב"ד זכרון מאיר הגרש"ה וואזנר שליט"א.

קשר מיוחד שמר גם עם רבני עדות המזרח, והראשון לציון הגר"ע יוסף שליט"א חיבבו ביותר. בראש מפעל "אור המזרח" העמיד הרב בוקסבוים את בנו של הגר"ע יוסף, הרב דוד יוסף שליט"א.

בין המפעלים המפוארים של הרב בוקסבוים הוא הצלת כתביהם של חכמי אשכנז מתהום הנשיה, במסגרת "מפעל תורת חכמי אשכנז". במסגרת זו הוצאו לאור עשרות ספרים, ביניהם "המרדכי השלם", כתבי המהרי"ל ותלמידיו בלמעלה מתריסר ספרים. וכן חיבוריהם של חכמי וורמייזא ופרנקפורט מהדורות היותר מאוחרים. מפעל דומה הוא "מפעל תורת חכמי פולין", במסגרתו יצאו לאור מתורתם וכתביהם של הרמ"א, המהרש"ל, רבי יעקב מלובלין, רבי העשיל מקראקא, רבי יצחק מפוזנא, וכן חמשה כרכים מכת"י של בעל "מרכבת המשנה", ועוד.

מפעל "תורת חכמי אשכנז" עורר את השתוממותם של חוקרים מהאקדמיה וביניהם פרופסור אפרים א. אורבך, מגדולי חוקרי יהדות אשכנז, שעמדו נדהמים מול יכולתו של הרב בוקסבוים לרומם מן ההריסות את זכר יהדות אשכנז, ולהפיץ מחדש את תורתם המאירה.

היה זה בראשית דרכו, כאשר ניגש הרב בוקסבוים לפרופסור אורבך, ביודעו כי תחת ידו היתה שליטתו של פרופ' אורבך ישנן כמה קרנות שעוזרות במימון מחקרים. כאשר ביקש ממנו הרב בוקסבוים להשיג תמיכה למפעל "תורת חכמי אשכנז". הגיב פרופ' אורבך בביטול ואמר שהוא לא מאמין כי "בחורי ישיבות" כלשונו, יצליחו במשימה כבירה זו של ההדרה מקצועית של כתבי חכמי אשכנז הראשונים. עברו שנים, ובימיו האחרונים, כאשר פרופ' אורבך היה חולה ומרותק למיטתו, שלח לקרוא להרב בוקסבוים. כאשר הגיע הרב בוקסבוים אמר לו פרופ' אורבך: ברצוני לומר לך שני דברים. ראשית כל, אני מבקש סליחה. חשבתי שאינכם מסוגלים לעשות עבודה טובה, והתברר לי שעשיתם עבודה מעל ומעבר, בצורה מקצועית ביותר ומכובדת מאין כמוה. שנית, במשך חיי הוצאתי לאור 90 תשובות של הרא"ש מכתב יד, תשובות אלו התפרסמו בהמשכים ב"שנתון המשפט העברי". מישהו שמע על כך? מישהו קורא בהם? הרי תשובות אלו יישכחו ואף אחד לא יידע עליהם, שמעתי שאתם מדפיסים מחדש את שו"ת הרא"ש, אני מבקש ממך בכל לשון של בקשה, אנא קחו את התשובות האלו ותכניסו אותם בתוך שו"ת הרא"ש שתדפיסו. ואכן, בשו"ת הרא"ש שנדפס ע"י "מכון ירושלים" נוספו תשעים תשובות חדשות של הרא"ש, שעומדות לרשות הלומדים ותלמידי החכמים.

הרב בוקסבוים היה גם החלוץ בהוצאת ספרי יסוד לאור במהדורות חדשות ומשוכללות, עם עשרות תיקונים והוספות, על פי השוואה מדוקדקת של כתבי יד ודפוסים ראשונים, ובתוספת הערות וחיבורים מגאוני הדורות שנתחברו על ספרי היסוד האלו, שנדפסים לראשונה על סדר הדפים מתוך כתבי יד. כדוגמא יש לציין את ספר "מנחת חינוך", אשר מאז ומעולם הוכר כספר הספרים של מתיקות התורה, בשל היקפו המדהים, חקירותיו הלמדניות, קושיותיו ותירוציו. אך למרבה הצער בגלל לשונו המקוצרת של המחבר, ראשי התיבות והמרובים וטעויות הדפוס הרבות, הלך הספר והוקף במרוצת הדורות במחיצות מעיקות ומכבידות. מהדורת "מכון ירושלים" פתח לרווחה את שערי ה"מנחת חינוך" בפני כל הלומדים, וכבשה את ליבותיהם של כל אוהבי התורה ושוחריה. רבבות טעויות ושיבושים סוקלו, אלפי מראי מקומות נוספו, ההשמטות שובצו במקומם, ראשי התיבות פוענחו, הקטעים הארוכים חולקו לקטעים ובצידם נוספו כותרות משנה, הערות וציונים נוספו בשולי החיבור, והספר הודפס במהדורה מאירת עיניים. שיפורים אלו ואחרים נעשו בספרים רבים והשילו את המסווה מעל החיבורים החשובים, וכך הולך אורם הטבעי והמקורי וזורח מעתה באספקלריה הראויה.
 

אחד מפועליו הברוכים של הרב בוקסבוים היה החזרת המחקר התורני לידיהם האמונות של תלמידי חכמים שומרי תורה ומצוות. כידוע, רוב רובם של חוקרי כתבי היד ומהדירי הספרים בדור הקודם לא היו נאמנים לרוח ישראל סבא. כמעט כל העבודה במחקר וההדרת כתבי יד עתיקים נעשתה על ידי חוקרים חילוניים, אנשי מדע, שהתעניינו בצדדים טכניים-היסטוריים בלבד, לא העריכו באמת את החיבורים שנכתבו בקדושה וטהרה ע"י גאוני הדורות, לא התעניינו בחיבורים על כל היקפם התורני, וגם כאשר ההדירו את החיבורים עשו את הדבר בדרך ה"משכילית" המבזה את קודשי ישראל, עם הערות מביישות ועלובות. והנה, בעשרות השנים האחרונות חלה מהפכה רבתי בתחום הזה, אט אט התחלפו כל החוקרים האלו באנשים שינקו את משנתם בין כותלי בתי המדרש והישיבות הקדושות. למהפכה חשובה זו אחראי בראש ובראשונה הרב יוסף בוקסבוים ז"ל. עריכתו של הרב בוקסבוים נחשבה כמקצועית ביותר, הן בזיהוי ופענוח מדוקדקים של כתב היד, הן בעריכת הטקסט, בחשיפת כל המקורות, ציון הערות, מקבילות וכדומה. במומחיותו הזו הפך לרבם ומדריכם של עורכי ויוצרי הדור האחרון. למעלה מאלף ספרים ויצירות תורניות נערכו תחת הדרכו וניווטו, עצתו ותושיתו. באלפי ספרים אחרים מובאת הוקרה להרב בוקסבוים על עזרתו באחד מהיבטי הוצאת הספר לאור.

חידוש נוסף שהמציא הרב בוקסבוים בעולם התורני היו ספרי הזכרון המפוארים שהוציא לזכרם של גדולי הדור שהלכו לעולמם. במסגרת זו יצאו לאור כתריסר ספרי זכרון, ביניהם: ספר הזכרון להגר"י אברמסקי, ספר הזכרון להגרי"ב ז'ולטי, ספר הזכרון להגר"ח שמואלביץ, ועוד.

במשך קרוב לארבעים שנה שקד הרב בוקסבוים על עריכתו והוצאתו לאור של הקובץ התורני "מוריה". קובץ זה כבש את מקומו כקובץ החשוב ביותר בתחום המחקר התורני. קבצי "מוריה" מכילים מדורים שונים ומגוונים, כגון מדורי גנוזות בהם רואים אור לראשונה, מחיבוריהם של גדולי ישראל, הראשונים והאחרונים, המתפרסמים מכתבי יד. מכתבים מגדולי ישראל, חידושי תורה מגדולי וגאוני התורה שבדורנו, פרקי עיון ומחקר, ביבליוגרפיה, ועוד. מפעל זה התחיל הרב בוקסבוים בצעירותו כשהוא מתדפק על דלתי גדולי ישראל ומבקש מהם להמציא לידו חידושי תורה שכתבו על מנת לפרסמם בקובץ "מוריה". בין הכותבים הקבועים בקבצי "מוריה" היו רבו ומורו הגאון רבי שלמה זלמן אוירבעך זצ"ל, והגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל.

אחת משאיפותיו הגדולות של הרב בוקסבוים היתה לעזור לאברכים תלמידי חכמים, ולתת להם את הדחיפה להתעלות ע"י הכנסתם לשדה היצירה התורני. הוא עודד אברכים צעירים לכתוב חידושי תורה, וראה בעבודת המחקר התורני מכשיר לקידום היצירה התורנית האישית. גם בקובץ "מוריה" ראה הרב בוקסבוים כלי לקידום הכותבים והעורכים, וסיפור היה באמתחתו. באחד הימים פרסם הרב בוקסבוים באחד מקובצי "מוריה" חידושי תורה של תלמיד חכם צעיר מירושלים. כמה ימים לאחר הפרסום, התקבלה בביתו של הרב בוקסבוים שיחת טלפון. על הקו היתה אשתו של אותו אברך. האשה הודתה לו נרגשות ותיארה את קורת הרוח וההתרגשות שגרם פרסום חידושי התורה לבני הבית, וסיפרה איזה עידוד וחיזוק קיבל מכך הת"ח עצמו. הרב בוקסבוים מספר כי לאחר ששמע את הסיפור, נסע אל הגר"י אברמסקי זצ"ל, וסיפר לו דברים כהוויתן. "הגר"י שמע את הדברים, התעטף בשתיקה כמה דקות, ובעיניים נוצצות מדמעות אמר לי: "אנשים לא יודעים כמה חשוב לתת הערכה וכבוד אמיתי לתלמידי חכמים. לא אחת אני אומר בישיבות הנהלת 'ועד הישיבות' שיש לדאוג לא רק ל"כולל געלט" וכסף לאברכים, אלא להעריך את העמל התורה הגדול, ההקרבה והמסירות שבתוך הבית לתורה. ולפרסם את שמם וד"ת, ולך ר' יוסף אני מוסיף, אתה מתעסק בספרים, ולבי אומר לי שתזכה להוציא ספרים רבים, בכל ענייני פרסום חדו"ת של תלמידי חכמים, ובספיקות העולות, כף המאזנים תמיד צריכה לנטות לפרסם, כי הדבר תורם מאד הן לעידודו הפרטים של הת"ח והן לעידוד משפחתו". ואכן, אחת מתכונותיו הבולטות של הרב בוקסבוים היה הכבוד הגדול שרכש לכל אדם בכלל, ולתלמידי חכמים בפרט.

באלפי קובצי "מוריה" מרוכז חומר עצום של קטעי גנוזות, תשובות ופסקי הלכה ומנהג, דברי הגות ומחשבה. בכדי לאסוף את החומר רב הערך לקבצים מסודרים לפי נושאים הוציא הרב בוקסבוים את קובצי המועדים, בהם נאספו הגנוזות, המאמרים והתשובות, מכל אלפי קבצי "מוריה", על פי סדר המועדים. ששת הכרכים הראשונים שיצאו – בענייני שמיטה, ראש השנה ויום הכיפורים, סוכות, חנוכה ופורים ותעניות, פסח – התקבלו בהוקרה ובאהדה רבה בקרב ציבור הלומדים. לקראת חג הפסח הבעל"ט הופיעו ויצאו שני כרכים נוספים מסדרה זו, ובהם חומר תורני רב ערך בדמות גנוזות מחכמי הראשונים והאחרונים, מאות מאמרים מגדולי הדורות, בענייני חג הפסח, ליל הסדר, וענייני ספירת העומר, וחג השבועות.

אכן, נדמה שאין תחום תורני שבו לא היה הרב בוקסבוים מעורב, במרץ בלתי נדלה, יוזם ופעיל, מארגן ומסדר. ואת כל העבודה הזו ריכז תחת המפעל הגדול שהקים, "מכון ירושלים" ושלוחותיו הרבות בכל רחבי הארץ, מפעל שהניב פירות ספרותיים תורניים בהיקף עצום. "מכון ירושלים" נחשב כיום כגדול מכוני המחקר התורניים ברחבי תבל, עם רשת שלוחות במקומות שונים בארץ, כגון חולון, תל אביב, נתניה ועוד, המקיפות את מיטב כוחות היצירה התורניים. במכון צוות גדול של חוקרים ורבנים המונה כמאה וחמישים איש, התורמים מכשרונותיהם למפעל היצירה.

הרב בוקסבוים היה איש אמונם וסודם של גדולי הדור, ובכל דבר קטן כגדול היה מתייעץ עם דעת תורה. בקשר מיוחד עמד בקשר מיוחד עמד עם רבו הגאון רבי שלמה זלמן אוירבעך שעמד בראש ונשיאות המכון, והיה מתייעץ עמו בכל פרט ופרט. רבי שלמה זלמן מצדו העריך מאד את הרב בוקסבוים, החשיב אותו כבנו, ובכל פעם שהיה צריך להתייעץ בענייני העולם, היה מבקש: "תקראו אלי את ר' יוסף". גם מפעליו של הרב בוקסבוים היו קרובים ללבו של רבי שלמה זלמן, כפי שמעיד בנו הגאון רבי שמואל אוירבעך במכתב שכתב בתחילת השנה הנוכחית להרב בוקסבוים: "יודע אני כמה שהיה ענין 'מכון ירושלים', בלבו ובנפשו של אאמו"ר גאון ישראל מוה"ר שלמה זלמן זלל"ה". כמו כן, עמד הרב בוקסבוים בקשר מתמיד עם הגאון רבי יצחק הוטנר, בעל ה"פחד יצחק", הגר"י אברמסקי והגרי"ב זולטי, ששימשו כנשיאי "מכון ירושלים", תמכו בו וייעצו לו לכל אורך הדרך.

נראה היה לעין כל כי יד ההשגחה מכוונת אותו בכל פעם בעבודתו, ופעם אחר פעם בדרכים מופלאות ובלתי מובנות התגלגלו לידיו כתבי יד נשכחים של גאוני הדורות. כך למשל היה כאשר טס לצרפת למסיבה שהתקיימה בצרפת לרגל הוצאת הספר "יד דוד" לר' דוד זינצהיים זצ"ל, בשעת הטיסה התיידד הרב בוקסבוים עם אדם חילוני שסיפר לו לפי תומו כי אשתו היא נכדה של הגאון רבי אליהו גוטמאכר זצ"ל וכי יש באמתחתו אוצר כתבי יד מהגאון הנ"ל. בעקבות השיחה עמו החליט אותו אדם לתרום את כתבי היד שברשותו ל"מכון ירושלים" ואף השתתף בהוצאת החיבורים החשובים לאור. כזה היה גם סיפור הישרדותם המופלא של כתבי הגאון רבי זלמן סנדר כהנא זצ"ל במרתף ביתו בשכונת שערי חסד, כתבים ששרדו שיטפונות ושאר תחלואי טבע. סיפור דומה אירע כאשר בסייעתא דשמיא מיוחדת התגלגל לידו אוצר הכתבים של רבי שלמה גאנצפריד, בעל ה"קיצור שולחן ערוך". כך בכל פעם התגלגלו לידיו בדרך לא דרך מזוודות של כתבי יד שהגיעו מארצות מצוקה ושרדו בדרכי פלאים. כתבי היד זכו תמיד ליד עדינה ומקצועית שתטפל בהם בכל הדרך הארוכה עד להוצאת חיבורי הגאונים זצ"ל ברוב הידור ופאר לשמחת לב המעיינים וצורבי תלמידי החכמים.

רבים מגדולי הדור הדגישו את זכותו הגדולה שנפלה בחלקו של הרב בוקסבוים לדובב שפתי ישנים. במסיבה שנערכה בתל אביב לרגל הוצאת ספר מנהגי מהר"ש, אחד מתלמידי המהרי"ל, נעמד הגאון רבי חיים קריזווירטה זצ"ל ותיאר בפתאוס אופייני: כאשר מגיע כל אחד מגאוני הדורות לעולם העליון מקימים בשבילו בית מדרש מיוחד ובו הוא מוסר "שיעור כללי". כיצד נקבע מתי ייאמר השיעור? כאן בארץ קובעים זאת. כאשר תלמידיו לומדים ומביאים דברי תורה בשמו, אז שפתותיו דובבות בקבר, ואז קוראים לו למסור את שיעורו בהיכל הגדול והמואר שנבנה לכבודו. בכל פעם שאי מי לומד בספריו ובכתביו, קוראים לו למסור שיעור. בתחילה השיעורים נערכים בתדירות רבה. אך לאט לאט עם השנים נשכח זכרו, והוא נקרא לשיעור לעתים רחוקות. ברבות הדורות נותר היכלו כבוי ושקט לעתים מזומנות, תדירות השיעורים יורדת ולעתים אף מפסיקה. עד שבא הרב בוקסבוים, אמר אז הרב קריזווירטה, ומוציא את ספרו של אותו גאון לאור מחדש ומעלה אותו על שולחן מלכים, מאן מלכי רבנן, והנה בבת אחת חוזרת תורתו להאיר, היכלו שוב מואר ומלא, השיעורים מתחדשים, ולנשמת הצדיק יש נחת רוח גדולה מכך. כל זאת בזכות הרב בוקסבוים, איזו זכות עצומה נפלה בחלקו.

העבודה העצומה הזו מילאה את כל ישותו של הרב בוקסבוים. יום בו יצא לאור עולם ספר חדש, היה בשבילו יום חג. בניו מספרים שהתנהג כאילו זה עתה הכניס את בנו תחת החופה, כשהוא טורח ומספר לכל מי שפוגש אותו על המאורע המשמח, וכך במשך כל השבוע התהלך בהרגשה מרוממת, משל חוגג הוא את שמחת ה"שבע ברכות". כך לדוגמא סיפר הרב בוקסבוים באחד הראיונות עמו, כי פעם גילה בחבילת כתבי יד שקנה כתב יד עתיק בן ארבעים דפים שבראשו השם "מקור חיים". לאחר בדיקה מעמיקה ומדוקדקת הגיע למסקנה כי בידו חיבורו האבוד של בעל ה"חוות יאיר". אותו יום היה יום חג בשבילו, והוא יצא לרחובה של עיר בבגדי שבת. כל כולו היה מסור להפצת תורתם של הגאונים הנשכחים, ולא פלא שלעתים קרובות היה מבקש מאנשים שיברכוהו בברכת "מזל טוב", בכל פעם שאחד ממפעליו עשה פרי וחיבור נוסף יצא לאור.

ראויה לציון יכולתו המדהימה לאחד את כל חלקי היהדות תחת מטרה משותפת להגדיל את כבוד התורה. הרב בוקסבוים עמד בקשר מתמיד עם כל גווני הקשת של היהדות החרדית והדתית. דבר זה בא לידי ביטוי בימי השבעה, כאשר אל ביתו באו לנחם בזה אחר זה מאות אישים רמי מעלה, אדמורי"ם, רבנים ליטאיים, רבנים מעדות המזרח, ראשי ישיבות, אנשי אקדמיה וחוקרים, שופטים, ועוד. כמו כן ניחן בכשרון מיוחד למצוא מסילות ללבבם של אנשים רחוקים מתורה ומצוות, וכשרונו זה עמד לו בהצלחה כשימש בצעירותו כמרצה רהוט ומרתק בבסיסי צה"ל.

קשריו המרובים עם כל גווני היהדות והזרמים השונים תרמו ליכולתו להוציא לפועל מפעלים כה גדולים. כדוגמא נביא כאן סיפור אופייני. כאשר נודע לו מפי כ"ק האדמו"ר ממאקאווע הקודם, שאחד מתושבי קרית אתא (באותם ימים: כפר אתא), אדם חילוני, הוא נכדו של הגאון רבי נחום טרייביטש, גאב"ד ניקלשבורג ומגדולי הדור בתקופת רבי מרדכי בענט, ותחת ידיו כתבים של סבו הגדול. כאשר הגיע אליו בנו של האדמו"ר ממקוא, סירב הלה למסור בידו את הכתבים, בטענה של "למה אתם לא הולכים לצבא". כאשר הודיעו על כך להרב בוקסבוים, נסע אליו בחברת אחד מקרוביו שהיה בכיר בצבא כשהוא לבוש במדיו ובדרגותיו. כשראה אותם האיש הכניס אותם בכבוד לביתו, אז ישב הרב בוקסבוים ובכח דיבורו הרהוט והמרתק תיאר לאותו אדם את גדולתה של העיר ניקלשבורג בתקופת חייו של הגאון רבי נחום טרייביטש, ודיבר על הזכות הגדולה שבהוצאת סבו הגדול. הלה התרגש עד דמעות ומסר בידיהם את כל הכתבים. בעקבות כך נדפס ויצא לאור חיבוריו של הגאון "שו"ת רבי נחום טרייביטש", "שלום ירושלים" – חידושים על הירושלמי.

במסגרת "מכון ירושלים" הקים הרב בוקסבוים מפעלים שונים המחולקים לפי אזורים. כגון "מפעל מורשת יהדות הונגריה", "מפעל חכמי פולין", "מפעל חכמי אשכנז", "אור המזרח" – להוצאת כתבי רבני ספרד וצפון אפריקה, "תורת חכמי ליטא", ועוד. בכל אחד מהמפעלים הללו יצאו לאור עשרות ספרים של מגאוני שכמעט נשכחו. בחכמתו הרבה הפקיד על כל אחד מהפרוייקטים האלו אנשים המומחים בתחום וקרובים אליו מבחינה מוצאם, כך וידא שהעבודה תבוצע על הצד היותר טוב ובצורה מקצועית ביותר. בראש כל מפעל כזה עמדו גדולי תורה שמוצאם מאותו חבל ארץ, לדוגמא כאשר הקים את "מפעל מורשת יהדות הונגריה" עמדו בנשיאותו גאב"ד העדה החרדית הגרי"י וייס זצ"ל, הגר"י גרינוולד גאב"ד פאפא זצ"ל, גאב"ד העדה החרדית הגרי"מ דושינסקי זצ"ל, ויבלח"א גאב"ד זכרון מאיר הגרש"ה וואזנר שליט"א.

קשר מיוחד שמר גם עם רבני עדות המזרח, והראשון לציון הגר"ע יוסף שליט"א חיבבו ביותר. בראש מפעל "אור המזרח" העמיד הרב בוקסבוים את בנו של הגר"ע יוסף, הרב דוד יוסף שליט"א.

בין המפעלים המפוארים של הרב בוקסבוים הוא הצלת כתביהם של חכמי אשכנז מתהום הנשיה, במסגרת "מפעל תורת חכמי אשכנז". במסגרת זו הוצאו לאור עשרות ספרים, ביניהם "המרדכי השלם", כתבי המהרי"ל ותלמידיו בלמעלה מתריסר ספרים. וכן חיבוריהם של חכמי וורמייזא ופרנקפורט מהדורות היותר מאוחרים. מפעל דומה הוא "מפעל תורת חכמי פולין", במסגרתו יצאו לאור מתורתם וכתביהם של הרמ"א, המהרש"ל, רבי יעקב מלובלין, רבי העשיל מקראקא, רבי יצחק מפוזנא, וכן חמשה כרכים מכת"י של בעל "מרכבת המשנה", ועוד.

מפעל "תורת חכמי אשכנז" עורר את השתוממותם של חוקרים מהאקדמיה וביניהם פרופסור אפרים א. אורבך, מגדולי חוקרי יהדות אשכנז, שעמדו נדהמים מול יכולתו של הרב בוקסבוים לרומם מן ההריסות את זכר יהדות אשכנז, ולהפיץ מחדש את תורתם המאירה.

היה זה בראשית דרכו, כאשר ניגש הרב בוקסבוים לפרופסור אורבך, ביודעו כי תחת ידו היתה שליטתו של פרופ' אורבך ישנן כמה קרנות שעוזרות במימון מחקרים. כאשר ביקש ממנו הרב בוקסבוים להשיג תמיכה למפעל "תורת חכמי אשכנז". הגיב פרופ' אורבך בביטול ואמר שהוא לא מאמין כי "בחורי ישיבות" כלשונו, יצליחו במשימה כבירה זו של ההדרה מקצועית של כתבי חכמי אשכנז הראשונים. עברו שנים, ובימיו האחרונים, כאשר פרופ' אורבך היה חולה ומרותק למיטתו, שלח לקרוא להרב בוקסבוים. כאשר הגיע הרב בוקסבוים אמר לו פרופ' אורבך: ברצוני לומר לך שני דברים. ראשית כל, אני מבקש סליחה. חשבתי שאינכם מסוגלים לעשות עבודה טובה, והתברר לי שעשיתם עבודה מעל ומעבר, בצורה מקצועית ביותר ומכובדת מאין כמוה. שנית, במשך חיי הוצאתי לאור 90 תשובות של הרא"ש מכתב יד, תשובות אלו התפרסמו בהמשכים ב"שנתון המשפט העברי". מישהו שמע על כך? מישהו קורא בהם? הרי תשובות אלו יישכחו ואף אחד לא יידע עליהם, שמעתי שאתם מדפיסים מחדש את שו"ת הרא"ש, אני מבקש ממך בכל לשון של בקשה, אנא קחו את התשובות האלו ותכניסו אותם בתוך שו"ת הרא"ש שתדפיסו. ואכן, בשו"ת הרא"ש שנדפס ע"י "מכון ירושלים" נוספו תשעים תשובות חדשות של הרא"ש, שעומדות לרשות הלומדים ותלמידי החכמים.

הרב בוקסבוים היה גם החלוץ בהוצאת ספרי יסוד לאור במהדורות חדשות ומשוכללות, עם עשרות תיקונים והוספות, על פי השוואה מדוקדקת של כתבי יד ודפוסים ראשונים, ובתוספת הערות וחיבורים מגאוני הדורות שנתחברו על ספרי היסוד האלו, שנדפסים לראשונה על סדר הדפים מתוך כתבי יד. כדוגמא יש לציין את ספר "מנחת חינוך", אשר מאז ומעולם הוכר כספר הספרים של מתיקות התורה, בשל היקפו המדהים, חקירותיו הלמדניות, קושיותיו ותירוציו. אך למרבה הצער בגלל לשונו המקוצרת של המחבר, ראשי התיבות והמרובים וטעויות הדפוס הרבות, הלך הספר והוקף במרוצת הדורות במחיצות מעיקות ומכבידות. מהדורת "מכון ירושלים" פתח לרווחה את שערי ה"מנחת חינוך" בפני כל הלומדים, וכבשה את ליבותיהם של כל אוהבי התורה ושוחריה. רבבות טעויות ושיבושים סוקלו, אלפי מראי מקומות נוספו, ההשמטות שובצו במקומם, ראשי התיבות פוענחו, הקטעים הארוכים חולקו לקטעים ובצידם נוספו כותרות משנה, הערות וציונים נוספו בשולי החיבור, והספר הודפס במהדורה מאירת עיניים. שיפורים אלו ואחרים נעשו בספרים רבים והשילו את המסווה מעל החיבורים החשובים, וכך הולך אורם הטבעי והמקורי וזורח מעתה באספקלריה הראויה.

אחד האתגרים העצומים שנטל הרב בוקסבוים על שכמו הוא "מפעל תשובות הראשונים". ספרות השאלות והתשובות ידועה כאחד מעמודי פסיקת ההלכה. ספרי הטור, השו"ע ושאר ספרי הפוסקים מבוססים בעיקרם על ספרות התשובות. אולם, על אף חשיבותם הרבה של ספרי השו"ת, הקדישו המהדירים והמוצאים לאור של הדור האחרון תשומת לב רבה יותר לספרי הפירושים והחידושים על התלמוד, ואילו תחום זה נזנח ונשכח בקרן זווית. לנוכח אתגר עצום ממדים זה, הקים הרב בוקסבוים את "מפעל תשובות הראשונים". במסגרת המפעל עמלים צוות חוקרים ותלמידי חכמים על ההדרת ספרות התשובות, תוך השוואה מדוקדקת לדפוסים ראשונים וכתבי יד, השלמת תשובות וקטעי תשובות מכת"י, חשיפת המקורות, ציונים לספרי הפוסקים הדנים בתשובות, סיקול שיבושים, פיסוק וקיטוע, מפתחות עניינים ומקורות מושלמים, והוצאה מאירת עינים ומשובבת נפש. במסגרת זו הופיעו בינתיים שלושה עשר כרכים, תשובות הרשב"א (5 כרכים), תשובות הריב"ש (2 כרכים), תשובות התשב"ץ (3 כרכים), תשובות הרא"ש, רבי יהודה בן הרא"ש, ותשובות הרשב"ש – אשר התקבלו באהדה רבה בעולם התורה, וכבר נדפסו בכמה מהדורות.

במסגרת זו עמלים בתקופה האחרונה אף על עריכתם וההדרתם של "תשובות הרי"ף". במהלך העבודה אותרו מאות תשובות חדשות שטרם נדפסו מהרי"ף. חלק מהתשובות נכתבו בשפה הערבית בניב ספרותי אשר כמעט ולא מוכר כיום. לצורך זה גייס המכון חוקר מיוחד המתמחה בניב זה ותפקידו לתרגם ולפענח את התשובות לעברית.

עד היום יצאו במסגרותיו השונות של "מכון ירושלים" כ-800 ספרים, ובהם יצירות מופת מגאוני הדורות שהפכו לספרי יסוד בכל ספריה תורנית. בין הספרים הללו ניתן למנות את "אוצר מפרשי התלמוד" (16 כרכים) "שולחן ערוך השלם" (11 כרכים), "הטור השלם" (22 כרכים), מפעל "תשובות הראשונים" (13 כרכים), "ילקוט שמעוני השלם" (6 כרכים), ספרי המהר"ל מפראג (24 כרכים), "מנחת חינוך השלם" (3 כרכים), "נודע ביהודה השלם" (4 כרכים), ועוד רבים. מתוך מחלקת כתבי יד מיוחדת של המכון יצאו לאור לראשונה מכתב יד: "תשובות הרשב"א" מכת"י (400 תשובות חדשות), "פני שלמה" לר"ש גנצפריד מח"ס "קיצור שולחן ערוך" (5 כרכים), מהר"ם שיק (9 כרכים), רבי מרדכי בנעט (3 כרכים), מהר"ל מפראג על בבא מציעא, "מקור חיים" מבעל חוות יאיר (3 כרכים), ועוד מאות ספרים נוספים ממשנתם של גדולי חכמי אשכנז, ליטא, הונגריה, טורקיה, צפון אפריקה, ואחרים.

מלבד פעילותו הרבה בתחומי המחקר והיצירה התורנית, רב היה חלקו של הרב בוקסבוים בתחומים נוספים של העשייה הציבורית. שמו התנוסס בגאון כחבר בהנהלות ומועצות רבות של מוסדות חינוך. ארגוני צדקה וחסד ומפעלי מחקר שונים. לפני שנים אחדות אף נקרא לעמוד במשך שנה בראש הועדה הקרואה של המועצה הדתית בירושלים.

מפעלו הגדול של הרב בוקסבוים עודנו שוקק פעילות וחזונו הגדול מדריך עתה את מאות האברכים וצוות תלמידי החכמים הנמנים על חברי המכון, הממשיכים ביתר שאת את פעילות המכון, תחת ניצוחם של בניו הממשיכים את דרכו. בימים אלו עמל צוות המכון על עשרות חיבורים שעומדים בשלב עריכה מתקדם. כשבוע לאחר פטירתו של הרב בוקסבוים יצא לאור שו"ת התשב"ץ חלק ג, המצטרף ל-12 הכרכים שיצאו כבר לאור במסגרת "מפעל תשובות הראשונים", כמו כן יצאו לאור, כאמור, יצאו שני כרכים חדשים מסדרת "קובץ המועדים", וכן קובץ "מוריה" חדש המוקדש לזכרו של הרב בוקסבוים ז"ל, ובו מדור גדול שבו מתפרסמים דברי תורה לזכרו של הגאון רבי משה הלברשטאם זצ"ל.

הרב בוקסבוים הלך לעולמו כשמאחוריו מפעלי ענק שגרמו למהפכה תורנית רבתי בכל הקשור ליצירה תורנית, שנים גדושות ועמוסות בעשייה תורנית, וזכויות רבות בהחזקת דורות של אברכים תלמידי חכמים ויוצרים תורניים. אין ספק כי זכרו ותרומתו לעולם התורה ייזכרו לעד, ומפעליו הברוכים ימשיכו לשגשג ולפרוח, להאיר את עולם התורה בעוד כהנה וכהנה חיבורים תורניים מאירי עינים ומשובבי נפש.
© כל הזכויות שמורות למכון ירושלים משרד ראשי גבעת שאול 27 ת.ד. 100 ירושלים 95477 . טל. 6510627/8-02 פקס. 6540503-02
website building Rivyon.com rivyon.com